הכלכלן

שלומות לכל,

והפעם - מיני ספיישל חזרה ללימודים!

בשבוע שעבר נפחה המדפסת המשולבת שלי (HP All-In-One 1315) את נשמתה. היא עשתה זאת טרם זמנה שכן בארון חיכה ראש דיו חדש באריזה המקורית לרגע בו יקרא לדגל, ימלא את תפקידו נאמנה, ויצדיק את מחירו הגבוה. כשסרקתי את הרשת בחיפוש אחרי יורשת למנוחה (השם יקום דמה) השיקול שהנחה אותי היה פחות המחיר של המכשיר ויותר העלות דיו פר דף. לאחר חישובים מדוקדקים של נצילות ראש הדיו והתמורה למחיר הגעתי למסקנה הבאה - I'm screwed. איזה דגם שלא תבחר, איזה ראש דיו שלא יהיה, העסק הזה לא זול (במדפסת הלייזר שלי הצלחתי להוריד את העלות ל 14 אג' פר דף. לא רע).

על שולחן המערכת של בלוג הכלכלן נחת לו לינק לאתר בעל השם המבטיח Evil Mad Scientist Laboratories. באתר פורסם פוסט שמשווה את השווי של דברים שונים לפי משקלם (במקור זה בליברות, אבל אני די בטוח שהיחסים לא ישתנו אם נדבר בקילו). למשל, מה שווה יותר - קילו של נוצות טווס או קילו של אורניום? (קילו של נוצות, בכמעט פי שבעה).

אחת ההשוואה החביבות עליי באתר היתה בין קילו דם אנושי לקילו דיו למדפסת. מי אתם חושבים שווה יותר? אלו שאמרו דיו צודקים, בכמעט פי שניים. איכשהו, אותי זה לא מפתיע .

אגב, מה החומר היקר ביותר פר ליברה? ובכן, לא בדיוק חומר אלא אנטי-חומר. קוואדריליון דולר (15 אפסים) והליברה שלכם.

תודה לרולי על הלינק.

—————-

ובנושא אחר לגמרי - אני חייב לציין את האתר הגאוני הבא, שנותן שערי מט"ח יציגים כנגד השנקל. גאוני, פשוט גאוני. תודה לכם ליכטש את קינן.

שלכם,

אלון

שלומות לכל,

עוד לא נרגעתם מהפוסט של מאק נגד פי.סי שפירסמתי, ופחות מ-24 שעות מאוחר יותר אתם נדרשים לקרב נוסף, הפעם ספיץ נגד פלפס.

כידוע לכל, מייקל פלפס הצעיר ניפץ בבייג'ין את שיאו של מארק ספיץ שזכה ב-7 מדליות באולימפיאדת מינכן שתזכר לדראון עולם. לא רק שהוא זכה ב-8 מדליות זהב, בשבעה משחים הוא קבע שיא עולם חדש, ובמשחה שמיני הוא הסתפק "רק" בשיא אולימפי חדש. בכלל, בבריכה בבייג'ין נדמה היה שכמעט בכל משחה נשבר שיא עולם, מה שגרם ללא מעטים, ואני בכללם, להרים סביניהם מעלה מעלה. כאשר כל-כך הרבה שיאים נשברים בזה אחר זה, יכול מאוד להיות שקיימת סיבה חיצונית שתומכת בהישגים.

הועלו מספר הסברים לשיפור בתוצאות. הסבר אחד הוא חליפת השחייה של ספידו שלכאורה משפרת תוצאות ב-2%. הסבר נוסף הוא שהבריכה בסין עמוקה יותר, מה שגורם להפחתת החיכוך עם המים (איכשהו, אני מנחש פשוט כי חומרים כמו כלור שוקעים יותר לעומק, אבל לא אמודאי אנוכי). נניח שיש דברים בגו. אז קיבלתי רעיון לפוסט בו אשווה בין זמניהם של ספיץ ושל פלפס שניתן למצוא בקלות בוויקפדיה, ואחשב את ההפרש האחוזי כדי לראות אם אפשר לתלות את האשמה בחליפה של ספידו. מהר מאוד גיליתי שני דברים: 1. אקסל לא ידידותית כשזה נוגע למאיות השנייה, ו-2. ניו-יורק טיימס עשו את זה לפני.

נתרכז ב-2. ניו-יורק טיימס ערכו השוואה בין שני השחיינים וחסכו לי הסתבכות מיותרת. אמנם ההשוואה נעשתה בחצי הדרך של פלפס, כלומר לאחר שזכה ב-4 מדליות בלבד, אך אפשר להבין לאן דברים הולכים. לפי הניתוח שלהם ספיץ איטי ב 7-9% מפלפס. נוריד מזה 2% גורם החליפה ונשארנו עם 5-7%. עכשיו אנו נכנסים לתחום המסובך. כמה אחוזים שווה הבריכה העמוקה? אני אתן סוכרייה מתנה למי שימצא לי את המידע הזה. אילו עוד הבדלים קיימים בין השניים שיכולים להסביר את התוצאות? ובכן, כובע שחייה למשל.

אוקיי, אז הפחתנו את השפעת החליפה, רשמנו לעצמנו לנכות את השפעת הבריכה, סימנו את העדר הכובע והגדלת החיכוך שבשיער השופע של ספיץ, ונשאר לנו רק גורם אחד לספור..

השפם! בכמה מעלה המטאטא הזה את החיכוך עם המים?

לסיום, באוירה מחויכת שכזו, אם ננכה את כל הגורמים שסייעו לפלפס (ואגב, אני חושב שהחליפה היא פשוט רמאות לרוח הספורטיבית) נקבל לדעתי תחרות ראש בראש בין פלפס לבין ספיץ של שנות ה-70′. מעניין.

שלכם

אלון

שלומות קוראיי וקוראותיי הנכבדים,

הבוקר הולכתי את כלבי האמון וגם הבוקר, כמו בימים רבים, פגשתי את רעי המשמש כראש מחלקה באוניברסיטה (לא אספר לכם איזו מחלקה ואיזו אוניברסיטה. אשמור אתכם סקרנים בעלטה). בעודנו תרים את הכלבים, דיסקסנו הא ודא ומתישהו התחלנו לדבר עם מאקים. באיזשהו שלב תהינו על הדמוגרפיה של משתמשי המאק, הועלתה התהיה האם הוא מחשב לאנשים אינטיליגנטים יותר, כפי שיש טוענים. (ולא נתעמק בבעייתיות שיש בהצהרה הזו מבחינה חברתית).

למרבה המזל, בשבועיים האחרונים התרחשו שני אירועים תקשורתיים שאפשרו לי לחקור את העניין. ראשית, קטעון וידאו שהעליתי ליוטיוב מצא את עצמו באתר של 'הארץ' (בקפטן אינטרנט) שהפנה לאתר הבית שלי כ- 170 משתמשים. שנית, פוסט אורח מאוד מעניין שכתבתי עבור פריקונומיקס (ושווה התייחסות רחבה בפני עצמו - באמת קריאה מומלצת) הפנה אליי כ-100 גולשים נוספים. הארץ נחשב לעיתון לאנשים חושבים, ואין ספק שאנשים לא חושבים או לא אינטיליגנטים לא יבזבזו זמן בקריאות פריקונומיות למיניהן. כלומר, יש לי פּול נתונים בגודל סביר סטטיסטית בקרב משתמשים אינטליגנטים בהכללה, אחד בארה"ב (כמעט כל ההפניות מפריקונומיקס באו מארה"ב) ואחד מקומי.

נתח השוק בארה"ב של מאקים עומד על כ- 8% (ותודה לראש המחלקה על ההפניה לנתונים) וברחבי העולם על כ-3% (מקור).
בואו נתחיל בישראל - 4 מתוך 172 מבקרים בלבד הם משתמשי מאק, וזה כ-2%, לכאורה סביר ותואם פלוס מינוס את הרמה הבינ"ל. אולם אם נגדיל ראש נזכור שהפרסום היה בקפטן אינטרנט - כלומר מדור המחשבים של הארץ, ולכן ממילא הקוראם הם בעלי זיקה למחשבים/אינטרנט, בעלי ידע גבוה מהציבור הרחב, ועל כן סביר שבקרבם תהיה חדירה גדולה יותר למאקים. לסיכום, לפחות בגזרת קוראי הארץ אי אפשר להסיק מסקנות מעניינות לגבי השימוש במאקים בארץ הקודש.

הנתונים המעניינים יותר הם בקרב גולשי פריקונומיקס - 17% מהם גלשו ממאק, יותר מפי שניים משיעור החדירה שלהם בארה"ב. אז נכון, מדובר בפול נתונים קטן (כאמור, כ 100 איש) ולכן יש מקום די נרחב לשונויות, אבל אני חושב שבכל זאת התוצאות אומרות משהו. קוראי פריקונומיקס משתמשים יותר במאקים מקרב האוכלוסייה הכללית, ולכן יש איזשהו שביב תימוכין לטענה הקושרת אינטיליגנציה למאקים. חביב ומעניין אם תשאלו אותי.

בהערת שוליים אציין בסיפוק שבשני המוקדים יש רוב למשתמשי פיירפוקס על משתמשי אקספלורר. אנשים אינטיליגנטים מעדיפים את השועל? אולי

בהיותי כלכלן חסר תקנה הפקתי דו"ח סטטיסטי דל וללא פירושין והסברים. אתם מוזמנים להוריד אותו (47K, PDF) כאן.

ואיך אפשר לחתום פוסט כזה בלי כמה פרסומות Mac Vs. PC? תהנו:

אלון